מאמרים

נהיגה בשכרות

 

 

שילוב של אלכוהול ונהיגה הוא שילוב קטלני אשר עשוי לא רק לפגוע בחייו של הנהג אלא גם בחייהם של שאר הנוסעים ברכב, ברכבים אחרים או בהולכי רגל בכביש. נהיגה בשכרות מטשטשת את הכרתו של הנהג והופכת את תגובתו לאיטית ומסורבלת יותר. מחקרים בתחום הנהיגה בשכרות מראים כי יכולת התגובה של הנהג במצב של שכרות נמוכה בעשרות אחוזים מאשר במצב בו הוא אינו שתוי. נהגים רבים עולים לכביש לאחר שתיית אלכוהול מתוך תפיסה מוטעית כי הם מרוכזים ומפוקסים דיים כדי לנהוג. שאלת השאלה, כיצד אדם ששתה אלכוהול יכול להעיד על צלילות הכרה?

עונשים על נהיגה בשכרות
ככל שכמות האלכוהול בדם גדלה, כך גם עולה הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים אשר עשויה להיות קטלנית. רמת האלכוהול בדם מתייחסת גם לבעל משקל גוף גדול או לרגילים בשתיית אלכוהול. האלכוהול משפיע על כולם, מטה ומשבש את צלילותו של הנהג. על נהיגה בשכרות עומדים עונשים קבועים וברורים בחוק.נהיגה בשכרות נחשבת בתור עברה חמורה על החוק שבצידה עונשים לא קלים. נהיגה בשכרות עלולה לגרור בעקבותיה פסילה של הרישיון של שנתיים לפחות (תלוי בותק הנהג ובעבירות קודמות). לפי החוק הישראלי כל מי אשר נבדק ושנמצאה בגופו כמות אלכוהול העולה על 240 מ"ג בליטר אויר, נחשב כשיכור. בדיקת האוויר הנשוף נעשית על ידי מכשיר הינשוף הבודק את רמת האלכוהול בדם. חשוב לדעת כי מן הרגע בו אדם נבדק ונמצא שיכור כמעט בלתי אפשרי יהיה להוכיח אחרת. הוכחה של נהיגה בשכרות גוררת באופן מיידי עונשים ברורים הקבועים בחוק.עד לפני מספר שנים, המשטרה ערכה בדיקת שכרות רק כאשר התעורר חשד סביר כי הנהג שיכור, במקרים מסוימים: כמו נסיעה לא תקינה, נסיעה שלא במסלול או תאונת דרכים. סימנים חיצוניים, כמו ריח אלכוהול או עיניים אדומות ודיבור לא תקין, לא הספיקו בכדי להביא את הנהג לבדיקה. בעבר, החוק לא הכביד את ידו והנהגים שהריחו ריח אלכוהול וסרבו למתן בדיקת שכרות, נהגו בתי המשפט לזכות אותם מעבירת הסירוב לבדיקה.

עם הגידול בתופעת נהיגה בשכרות בכבישים והתאונות בעקבותיה, שונה החוק לחומרה בשנת 2005 ולמשטרה כיום ישנה סמכות לא רק לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג ללא קשר לחשד סביר, אלא אפילו לצורך בדיקה שגרתית בלבד. ההחמרה בחוק לתופעה זו, ניכרת בכך, שנהג שמסרב לבדיקת שכרות, נחשב על פי חוק כשיכור ומועמד לדין בגין עבירת שכרות כתוצאה מסירובו.

בתי המשפט גוזרים חובה על מסרבי בדיקה בגין נהיגה בשכרות, בכדי לא לאפשר לנהגים שכאלה ליהנות מחמת הספק וכדי שנהגים שיכורים לא יאמצו את האפשרות לסרב לבצע בדיקה. העונש המוטל על נהג אשר סירב לבצע בדיקת נהיגה בשכרות יהיה זהה לכזה שהיה מקבל אילו נמצא שיכור באמת בבדיקה.

לאור ההחמרה בחוק, בתי המשפט לתעבורה רואים בסירוב לבדיקת שכרות כעבירה חמורה אף יותר מעבירת שכרות רגילה, ובגלל החומרה שבכך, מקפידים הם לגזור את עונש המינימום העומד על שנתיים, ללא הקלה, משום שבתי המשפט רואים בנהג שסרב לעבור בדיקת נהיגה בשכרות, כנהג שיכור מלכתחילה.

במקרים כאלה, אפילו התביעה מבקשת מבית המשפט לגזור עונש שלא יפחת מפסילת המינימום על מי שסרב לבדיקה, ולעיתים אף ממליצה במפורש על לפחות שלוש שנות פסילת רישיון.

לסיכום: נאמר כי החומרה בעבירת נהיגה בשכרות, מחייבת את המשטרה להבהיר לנהג החשוד בכך, כי הדרישה להיבדק היא מפורשת , ולהסביר לנהג את המשמעויות המשפטיות של סירוב לבדיקה. לכן, כדאי מאוד להיבדק כשיש דרישה, כי סירוב לכך אינו פוטר מעונש.

 

קובי טל | משרד עורכי דין

שדרות הנשיא 18, עפולה (בית שילב) | 077-5150705 | 077-5153006